ויטמין C מבצעים| ויטמין C מידע מורחב

ויטמין C הוא אחד מתוספי המזון הנפוצים ביותר בעולם לשם המרצת מערכת החיסון, ריפוי פצעים, כאנטי-אוקסידנט ועוזר במניעת סרטן. ויטמין C, נמס במים ומצוי בפירות וירקות טריים רבים.

למוצרי ויטמין C שבמבצע לחצו כאן

ויטמין C, המכונה גם חומצה אסקורבית, הוא חומר נוגד חמצון בעל חשיובת מאוד גבוהה למניעת מחלות לב כגון טרשת עורקים. חיוני להפחתת נזקי עישון, קרינת השמש, זיהום סביבתי ועוד. מקורו בפירות וירקות טריים,

ויטמין C משתתף בכ-300 תהליכים ביולוגיים בגוף האדם. הוא מעודד את פעילות מערכת החיסון, תומך בה ומפחית את שכיחותם של זיהומים ודלקות. במינונים גבוהים הוא מקל תסמינים של הצטננות ושפעת ומקצר את משך המחלה.

בנוסף, ויטמין C משתתף בפירוק כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב. הוא דרוש ליצירת קולגן, לבניית רקמות, לחיבור פצעים וריפויים; הוא מסייע בהגלדת פצעי לחץ וכן יעיל בשמירה על מראה עור בריא. ויטמין C מונע התפתחות קטרקט ודלקת חניכיים, מוריד את רמת ההיסטמין בתאים ובכך מפחית את עוצמת ההתקפים האלרגיים.

 

כמו כן, ויטמין C דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולוויסות פעילות הורמונלית, חיוני להפיכת חומצה פולית לצורתה הפעילה ולהגברת ספיגת ברזל. הוא אף נחוץ לייצור קרניטין – רכיב האחראי להפיכת השומנים בגוף לאנרגיה וחיוני לפירוק של תרופות.

חשוב לזכור כי ויטמין C אינו מצטבר בגוף, ולכן יש לדאוג לאספקתו הסדירה – אם באמצעות תזונה מגוונת ועשירה ואם באמצעות נטילת תוספי תזונה – על מנת למנוע חסר בוויטמין חשוב זה. קבוצת ויטמיני C של סולגאר מכילה מינונים אופטימליים להשגת אפקט טיפולי מרבי

שם מדעי לויטמין C - חומצה אסקורבית (Ascorbic Acid)

שמות נפוצים - Ascorbate, sodium ascorbate
 

ויטמין C, ידוע גם כחומצה אסקורבית, הינו ויטמין נמס במים המצוי בפירות וירקות טריים רבים. זהו ויטמין חיוני אשר אינו מבצע סינתזה בבני אדם והמחסור שלו קשור במחלת הצפדינה. ויטמין C דרוש גם לפונקציות פיזיולוגיות שונות הכוללות היווצרות קולגן, קטכולאמינים (catecholamines) וקרניטין (carnitine) בנוסף למטבוליזם של טירוצין (tyrosine) ו- peptide synthesis. ויטמין C הוא גם אחד מתוספי המזון הנפוצים ביותר לשם המרצת מערכת החיסון, ריפוי פצעים, כאנטי-אוקסידנט ולמניעת סרטן.

נהוג לחשוב שויטמין C מעודד את בריאות הלב וכלי הדם, אך ממצאים ממחקר שלב II שנערך לאחרונה ע"י Physicians' Health Study אינו מציין את ויטמין C כמונע מחלות לב וכלי דם . זאת ועוד, תוספת של ויטמינים C ו- E הגבירה את הסיכון למות וללקות באוטם שריר הלב בחולים עם מחלת העורק הכלילי של הלב אין זה ברור האם ויטמין C מסייע להפחתת לחץ הדם, שכן הנתונים בנושא זה סותרים. ויטמין C עשוי להפחית את החומרה והמשך של דלקות בדרכי הנשימה בחולים אשר פרט לכך בריאים, למרות שלא הוכח שהוא מונע את המחלה. ויטמין C עשוי להציע גם הגנה כנגד מחלת אלצהיימר

התפקיד של ויטמין C בטיפול ובמניעת סרטן אינו ברור. תוצאות מניסויים במבחנה ובבעלי חיים מראים כי תאים סרטניים מעדיפים קליטה של ויטמין C . אך תוספת של ויטמין CE ובטא קרוטן לא היה יעיל במניעת סרטן או במוות מסרטן . כמו כן, תוספת של ויטמין C יחד עם ויטמינים A ו- E ו- בטא קרוטן לא מנעה סרטן של המעי , לא הפחיתה את הסיכון לסרטן הערמונית , ובעצם עלולה להגדיל את סה"כ התמותה . מחקר שנערך בחולי סרטן בשלב הסופי של המחלה הראה שאין תועלת בנטילת מינונים גבוהים של ויטמין C . נטילת ויטמין C דרך הווריד נבדק בחולי סרטן , וניסויים קליניים נמשכים על מנת לאשש את היעילות שלו .

ויטמין C יכול להפחית את יעילותן של תרופות כימותרפיה רבות. בנוסף, נטילת ויטמין C קשורה בהגברת ההשפעות של תופעות הלוואי מן הכימותרפיה. תופעות לוואי אחרות קשורות במערכת העיכול, למרות שתת-סוכר ותת לחץ דם מדווחים במקרים של מינונים הגבוהים מגרם אחד ביום. חולים עם היסטוריה של אבני אוקסלאט בכליות, אי-ספיקת כליות, ליקוי G6PDHhematochromatosis, או חולים המקבלים כימותרפיה צריכים להיוועץ ברופא לפני נטילת תוספת ויטמין C.

 
מקורות של ויטמין C במזון

פירות הדר, ירקות ממשפחת המצליבים, גרגרים, פלפלים, מלון, עגבניות ותפוחי אדמה .

 
שימושים נפוצים של ויטמין C
  • אסתמה
  • ברונכיט
  • מניעת סרטן
  • טיפול בסרטן
  • מחלות לב וכלי דם
  • קטרקט
  • הצטננות
  • גלאוקומה
  • לחץ דם גבוה
  • המרצת מערכת החיסון
  • דלקות
  • מחלת פרקינסון
  • חוזק וסיבולת
  • ריפוי פצעים
 
מנגנון פעולה של ויטמין C

כאנטי-אוקסידנט נמס במים, ויטמין C מגיב ישירות עם סופראוקסיד, רדיקל הידרוקסיל ומולקולות סינגלט חמצן. ויטמין C מעודד ריפוי פצעים על ידי שימוש כמחזר בסדרת הריאקציות להיווצרות ופולימריזציה של קולגן. מחסור בויטמין C גורם להחלשת הריפוי של פצעים ולמחלת הצפדינה. ויטמין C חשוב לסינתזה של קתכולאמינים וקרניטין, בנוסף להמרת חומצה פולית לחומצה פולינית. הוא גם מעורב במטבוליזם של טירוצין ו- peptide synthesis. במהלך דלקת, ויטמין C עשוי להפחית דלקתיות הנגרמת על ידי כימיקלים מחמצנים המשתחררים על ידי לויקוציטים פאגוציטים לאחר הפעלה. ויטמין C גם עשוי לדכא השבתה רדיקלית של תחמוצת החנקן, וכך לשפר התרחבות כלי דם הקשורה באנדותל  לחומצה דה-הידרו אסקורבית, הצורה המחומצנת של ויטמין C, עשויה להיות השפעה מגינה על התא על ידי שימור הפוטנציאל של הממברנה המיטוכונדרית .

פרמקוקינטיקה של ויטמין C
ספיגה:

ספיגה של המעי מתרחשת באמצעות תהליך העברה פעיל התלוי בסודיום, שהוא בר-רווייה ותלוי מינון. כ- 70-90% מהכמות היומית הנצרכת של ויטמין C (30-180 מ"ג ביום) נספגת, למרות שהספיגה יורדת לכדי 50% או פחות עם הגדלת המינון מעל גרם אחדביום. הביו-זמינות (bioavailability) של ויטמין C ממזון או מתוספים אינו שונה מהותית.

 
ויטמין C התוויות נגד
  • היווצרות חוזרת של אבנים בכליות
  • פגמים בכליות או המודיאליזה כרונית
  • המטוכרומתוזיס
  • מחסור ב- G6PDH
  • מינונים גבוהים של ויטמין סי גורמת למחסור בנחושת
 
ויטמין C, המכונה גם חומצה אסקורבית, הוא חומר נוגד חמצון בעל חשיובת מאוד גבוהה למניעת מחלות לב כגון טרשת עורקים. חיוני להפחתת נזקי עישון, קרינת השמש, זיהום סביבתי ועוד. מקורו בפירות וירקות טריים

מאמרי ביקורת על ויטמין C

מחקר ארוך-טווח זה ניסה להעריך את התפקיד של תוספת ויטמינים C ו- E בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, והשתתפו בו 14000 גברים בגיל 50 ויותר. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות שקיבלו 400 יחידות בינ"ל של ויטמין E כל יומיים או לפלאצבו, ול- 500 מ"ג ויטמין C ביום או לפלאצבו. התוצאה הראשונה של המחקר היתה התחלה של אירועים קרדיו-ווסקולריים גדולים, כולל אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ לא קטלני, ומוות כתוצאה ממחלת לב וכלי דם. במעקב שארך 8 שנים, החוקרים גילו את אותו מספר מקרים הן בקרב קבוצות הויטמינים וקבוצות הפלאצבו, עם סיכון מוגבר לדימום מוחי בקבוצת ויטמין E. ממצאים אלה פירושם שאין לויטמינים השפעה משמעותית על הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, כפי שהאמינו.

יש לציין כי שני הויטמינים בהם השתמשו במחקר היו סינתטיים וברמות גבוהות הרבה יותר מאשר אלו המושגות במזון, וייתכן ויש לזה השפעה על התוצאות. יש צורך במחקרים נוספים באוכלוסיות שונות על מנת להעריך את התפקיד של תוספות ויטמינים על הבריאות הקרדיו-ווסקולרית.

 

מחקר מעקב בקרב קבוצה דמוגרפית בעלת איפיון משותף, אשר בדק נטילה של חומר נוגד חימצון והסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. המשתתפים (5393 במספר) היו בני 55 ומעלה, שלא היו חולים בדימנציה, לא מאושפזים, ובעלי דיאטה מאוזנת בבסיס. הדיאטה הוערכה על פי רשימה שדווחה על ידי המשתתפים עצמם ועל פי ראיונות עם דיאטן באמצעות שאלון SFFQ (semiquantitative food-frequency questionnaire). לאחר ממוצע מעקב של 6 שנים, 146 משתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר. לאחר התאמות בגין גיל, מין, ציון בחינת בסיס מנטלית, כמות אלכוהול נצרך, השכלה, הרגלי עישון, מספר שנות עישון, אינדכס מסת גוף, סה"כ אנרגיה נצרכת, נוכחות של פלאק בעורק הראשי, ושימוש בתוספים, לקיחה מוגברת של ויטמין C ו- E נקשרו לסיכון מופחת לפתח מחלת אלצהיימר. עם זאת, הקשר כביכול יכול להיגרם מההשפעה של מחלה קדם-קלינית על הדיאטה או הדיוווח על הדיאטה, מאחר ושאלון SFFQ עצמו עשוי בעצמו להשפיע בעקיפין על התפקוד הקוגניטיבי. זאת ועוד, ריבוי ההשוואות שנעשו מרמזות שחלק מהקשרים עשויים לנבוע מיד המקרה ושערך P הקליני צריך להיות נמוך מ- 0.05.  

מחקר כפול-סמיות אקראי מבוקר בו השתתפו 224 יפנים מאזור שיש בו רמות גבוהות של תמותה כתוצאה מסרטן הקיבה ושבץ, אשר נטלו 50 מ"ג או 500 מ"ג ביום למשך 5 שנים. המחקר נכשל להראות ירידה משמעותית כלשהי בלחץ דם סיסטולי או דיאסטולי. המשתתפים אובחנו מבחינת נוגדנים בדלקת קיבה ניוונית (atrophic gastritis) ונטו לעשן מעט פחות מן האוכלוסייה הכללית. דלקת הקיבה הניוונית או אוכלוסייה מודעת לבריאותה מעט יתר על המידה עשויה היתה לשחק תפקיד בתוצאה; יחד עם זאת, גודל המדגם, איכותו ומשך המחקר הופכים את התוצאות למשכנעות.

 
{{obj.prop}}
  שם מוצר כמות מחיר
{{cart.name | cut:true:20:' ...'}} +- {{getPrice(cart) | number:2 }}
סהכ לתשלום {{total();}} ש"ח לקופה